עמוד 2 מתוך 2 ראשוןראשון 1 2
מציג תוצאות 16 עד 17 מתוך 17

אשכול: סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומר

  1. #16
    משתמש רשום משתמש מתחיל

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    ציטוט פורסם במקור על ידי yechielmer צפה בהודעה
    1. כיוון שאם היו עושים התאבכות מ2 מקורות אור, לא היתה קוהרנטיות ולא היתה נוצרת תבנית התאבכות
    25. כיוון שהאלקטרון מעביר את כל האנרגיה הקינטית שלו לפוטון, מתקבלת אנרגיה מקסימלית, כלומר, אורך גל מינמלי.
    26. הספקטרום הקווי- האלקטרון כ"כ אנרגטי ומצליח להוציא פוטון מהקליפה הפנימית של המתכת, ויש עוצמה גבוהה מאוד.
    הוא קווי כיוון שזה משתנה ממתכת למתכת.
    27. הספקטרום הרציף- האלקטרון יכול להוציא פוטונים ברציפות של אורכי גל, משתנה על פי האנרגיה הקינטית והמתח של האלקטרון.
    לכן ספקטרום זה רציף.
    הרחבה ל26 - האלקטרון מצליח להוציא אלקטרון מהאטום של המתכת, כתוצאה מכך אלקטרון מרמה גבוהה צריך למלא את המקום ופולט פוטון שהאנרגיה שלו שווה להפרש בין הרמות (כמו במודל של בוהר, אבל אטום מתכת)

    בקשר לניסוי יאנג
    במידה והיינו משתמשים בשני מקורות קוהרנטיים, כך שלא חודר אור ממקור אחד לחור השני, האם היינו מקבלים תבנית? או שעדיין היה הפרש לא קבוע בין המרחקים?

  2. #17
    הסמל האישי שלyechielmer משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    ציטוט פורסם במקור על ידי cthulhu צפה בהודעה
    לא עברתי ביסודיות על הכול, אבל ישנם כמה אי דיוקים קטנים שהייתי רוצה להפנות את תשומת הלב אליהם. למשל, בנושא קרינת גמא.

    קודם כל, לשם הבנה הייתי מציין שמניסויים מסתבר שקרינת גמא היא בדרך כלל לא מתבטאת באופן עצמאי אלא מתלווה לתהליכי התפרקות אלפא ובטא. התהליך עצמו הוא בכללי כזה: גרעין האב (או המקור, איך שתקרא לו), לאחר פליטת חלקיק אלפא הופך לגרעין הבת והוא בדרך כלל נמצא במצב מעורר. כאשר הוא עובר למצב נורמלי או למצב פחות מעורר גרעין הבת פולט חלקיק גמא בצורה דומה לזו כאשר אטום שעובר ממצב מעורר לרגיל פולט פוטון של קרינה אופטית או קרינת רנטגן. כלומר המנגנון הוא אותו המנגנון. אבל יש הבדל מאוד חשוב בין שני המקרים: האנרגיות של חלקיקי גמא גבוהות בהרבה יותר מאשר אנרגיות של פוטונים אופטיים. זה קשור לכך שההפרשים ברמות האנרגיה של הגרעין בהרבה יותר גדולים בהשוואה להפרשים ברמות של קליפת האלקטרונים. הרמות האנרגטיות של האלקטרונים מרוחקים לאנרגיות סדר גודל של אלטרון וולט. בניסויים שנערכו מתברר שרמות האנרגיה בגרעין משתנות בכעשירית MeV.

    כל הכבוד על ההשקעה בכל מקרה!
    אשמח אם תעבור ותעיר על עוד אי-דיוקים.. יעזור לכלל המשתמשים

    בקשר למה שאמרת פה- תודה רבה על ההעשרה, אני אישית לא נתקלתי בזה בספרי הלימוד, ולכן לא הארכתי לגבי זה.
    בכלל, כל השילוב הזה של ההתפרקויות עם רמות האנרגיה- כמעט ולא מוזכר בחומר הלימוד.
    אם מזכירים משהו - זה את קרינת גמא בקשר לרמות האנרגיה, וגם זה לא יותר מדי.

    ותודה רבה!(: מקווה שזה עזר לאנשים פה..

    - - - - - - הודעה נוספת - - - - - -

    ציטוט פורסם במקור על ידי redred צפה בהודעה
    הרחבה ל26 - האלקטרון מצליח להוציא אלקטרון מהאטום של המתכת, כתוצאה מכך אלקטרון מרמה גבוהה צריך למלא את המקום ופולט פוטון שהאנרגיה שלו שווה להפרש בין הרמות (כמו במודל של בוהר, אבל אטום מתכת)

    בקשר לניסוי יאנג
    במידה והיינו משתמשים בשני מקורות קוהרנטיים, כך שלא חודר אור ממקור אחד לחור השני, האם היינו מקבלים תבנית? או שעדיין היה הפרש לא קבוע בין המרחקים?
    אם היית משתמש בשני מקורות קוהרנטיים אך שהמרחק בין החריצים היה גדול מאוד, לא היית יכול להבחין בצורת ההתאבכות.
    אלו שלושת התנאים של התאבכות
    1. קוהרנטיות
    2. מונוכרומטיות
    3. החריצים קרובים מאוד זה לזה.
    -קשה באימונים קל בקרב-




עמוד 2 מתוך 2 ראשוןראשון 1 2

מידע אודות האשכול הנוכחי

Users Browsing this Thread

כרגע 1 משתמשים צופים באשכול זה. (0 חברים ו 1 אורחים )

ביקרו באשכול זה : 6

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם אשכולות חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
אודות Emath
האתר Emath הינו יוזמה פרטית והוקם בתחילת שנת 2008 .
מטרתנו הינה למנף את הישגי התלמידים למתמטיקה ופיסיקה בארץ בכלל ובפרט בקרב תלמידי התיכון .
אנו מספקים מספר שירותים לתלמיד, ביניהם גישה למאות אלפי פתרונות איכותיים לתרגילים, פורום עזרה במתמטיקה ופיסיקה הגדול מסוגו בארץ, מאגר סיכומים, מרתונים בוידאו, פתרונות לבגרויות ועוד.
כלים אלו, מאפשרים לכל אחד, ללא תלות במיקומו, ללמוד, לתרגל ולהתמקצע על-מנת להתכונן בצורה מיטבית לבגרות במתמטיקה או פיסיקה .

לכל שאלה ניתן ליצור איתנו קשר
הצטרפו אלינו