עמוד 1 מתוך 2 1 2 אחרוןאחרון
מציג תוצאות 1 עד 15 מתוך 17

אשכול: סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומר

  1. #1
    הסמל האישי שלyechielmer משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומר

    היחידה הזאת, בשונה מקודמותיה, מאופיינת בכך שנדרשת הבנה גבוהה של החומר, ופחות יכולות טכניות.
    זה אומנם אמירה מכלילה, וזה משתנה על פי הנושאים, אך בצורה כללית ניתן לומר שזה נכון.
    מההבנה והלימוד שלי, הגעתי למספר טיפים ועקרונות חשובים שלדעתי יכולים לעזור להרבה אנשים לקצר את הדרך לכך.
    לכן, החלטתי לסכם טיפים ועזרה כיצד ללמוד לבגרות. לא יהיה פה ספר לימוד אינטרנטי אבל זה כן יכול לסכם קצת את החומר.

    עד כה, באשכול זה:
    1. פירוט הנושאים של החומר ומושגים כללים-V
    2. מושגים מפורטים של החומר- V
    3. שאלות חזרה על החומר- בתהליך. עודכן לאחרונה
    4. מקורות מידע, דרכי למידה באינטרנט ומקורות להעמקה-V
    5. טיפים ודרכים נוחות לפתרון שאלות- V
    6. שאלות לדוגמא- בקרוב.

    ראשית, הנושאים המרכזיים הדרושים לבגרות בקרינה וחומר

    א. אופטיקה וגלים

    1. אופטיקה גיאומטרית


    • שטח הארה של צל
    • מראה מישורית
    • שבירת אור בחומר- עומק מדומה, החזרה גמורה.
    • מנסרה, נפיצה.
    • עדשות- עדשה מרכזת, עדשה מפזרת
    • מכשירים אופטים- העין וליקויי ראייה.


    מושגים החשובים לנושא זה(פירוט יבוא לאחר מכן):
    זווית פגיעה, זווית החזרה,זווית קריטית,זווית סטייה, מקדם שבירה, שטח הארה,צל חלקי, מוקד, דמות מדומה, דמות ממשית.
    שבירה, החזרה גמורה, נפיצה,עדשה מפזרת, עדשה מרכזת,


    2. אופטיקה פיזיקלית וגלים


    • תכונות גלים- סופרפוזיציה וכו'.
    • גלים במימד אחד
    • גלים סינוסים וגלים עומדים
    • גלים דו מימדיים- גלי מים.
    • גלי אור- התאבכות בשני סדקים
    • גלי אור-סריג התאבכות
    • עקיפה בסדק יחיד
    • גלים אלקטרומגנטים


    מושגים החשובים לנושא זה(פירוט יבוא לאחר מכן):
    גלי אורך, גלי רוחב, פולס, סופרפוזיציה של פולסים,נקודות צומת, נקודות קמר, מהירות ההתקדמות של פולסים, אורך גל, תדירות, זמן מחזור, גל עומד, התאבכות, עקיפה, מקורות קוהרנטים, מקורות מונוכרומטים, מופע והפרשי מופע(פאזה), משרעת(אמפליטודה), עוצמת הגל, גל אלקטרומגנטי.

    ב. פיזיקה מודרנית

    1. דואליות הקרינה האלקטרומגנטית


    • האפקט הפוטואלקטרי
    • משוואת איינשטיין
    • קרינת רנגטן(X)



    מושגים החשובים לנושא זה(פירוט יבוא לאחר מכן):
    תדירות סף, קבוע פלאנק, פיזיקה קלאסית, פיזיקה קוונטית, המודל החלקיקי של האור, פונקציית העבודה, מתח עצירה, זרם רוויה, הנחת היסוד של פלאנק, פוטון, אנרגיה קינטית מקסימלית, תא פוטואלקטרי, אנודה, קתודה,קרינת X- ספקטרום קווי,רציף, ואורך גלי מינימלי.

    2.מבנה האטום


    • מודל עוגת הצימוקים של תומסון
    • מודל האטום של רתרפורד- ניסוי עלה זהב
    • מודל האטום של בוהר
    • רדיוסים מותרים לתנועת האלקטרון
    • רמות אנרגיה באטום המימן
    • עירור ויציבות האלקטרון ברמות האנרגיה
    • ספקטרום בליעה ופליטה


    מושגים החשובים לנושא זה(פירוט יבוא לאחר מכן):
    פוטון, אורך גל, תדירות,ספקטרום בליעה, ספקטרום פליטה, ספקטרום בדיד, ספקטרום רציף, קווים ספקטרליים, רמות אנרגיה,מודלי האטום, אנרגית יינון.

    3.הגרעין


    • מבנה הגרעין
    • אנרגית הקשר של הגרעין
    • יציבות הגרעין
    • התפרקות אלפא
    • התפרקות ביתא פלוס וביתא מינוס
    • התרפקות גמא
    • דעיכה וזמן מחצית החיים
    • ביקוע גרעיני


    מושגים החשובים לנושא זה(פירוט יבוא לאחר מכן):
    אנרגיית קשר, קבוע הדעיכה, מספר אטומי, מספר מסה, יציבות הגרעין,מספר אבוגרדו, ביקוע גרעיני.


    אעדכן פה בכל פעם, עד שאסיים את הסיכום והטיפים** זה עדיין לא גמור**

    נערך לאחרונה על ידי yechielmer, 23-06-2013 בשעה 20:53
    אהבתי idish, reuvenkl, אריאל, סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומרחן_סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומר, Dor5 and 1 others אהב \ אהבו את התגובה
     
    -קשה באימונים קל בקרב-




  2. #2
    הסמל האישי שלyechielmer משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    מושגים חשובים בקרינה וחומר

    חלק מן המושגים לקחתי מאתר הפיזיקה של נעם ברנד(c) וחלק כתבתי בעצמי.
    http://www.planetnana.co.il/physica/
    כל הזכויות שמורות



    1. אופטיקה גיאומטרית

    מקדם שבירה-
    היחס בין מהירות האור בריק למהירות האור בתווך

    זווית פגיעה- הזווית של הקרן הפוגעת במשטח
    זווית החזרה- הזווית של הקרן היוצאת מן המשטח,זווית הפגיעה שווה לזווית ההחזרה.שבירה- במעבר בין תווכים חלק כלשהו תמיד מוחזר, ולפעמים הגל נשבר ועובר אל תוך התווך השני. הגל יסטה מכיוונו בשל הבדל המהירויות בין 2 התווכים (כשהפגיעה בזוית לא כל החזית עוברת באותו זמן ולכן יש סטייה בכיוון). הזווית הגדולה (יחסית לאנך) היא בתווך שבו המהירות גדולה יותרÜאורך הגל קטן, התדירות והאנרגיה של הגל לא משתנה.

    זווית סטייה- זוהי בעצם הסטייה של הזווית ביחס לזווית הכניסה. כלומר- זווית הפגיעה פחות זווית השבירה.

    זווית קריטית- זווית גבולית עבורה האור הפוגע במשטח ההפרדה נשבר כך שהקרן הנשברת מתקדמת במקביל למשטח ההפרדה.

    החזרה גמורה-
    כאשר קרן אור פוגעת במשטח ההפרדה בזווית גדולה יותר מהזווית הקריטית לא מתקבלת תופעה של שבירה – החזרה גמורה. כל עוצמת האור הפוגעת עוברת לקרן המוחזרת ומשטח ההפרדה מתנהג כמראה אידיאלית.

    צל -אזור שבו מוסתר מקור האור הראשי, כך שהוא חשוך יותר בהשוואה לסביבתו.

    צל חלקי-מקום שבו חלק מהאור הגיע אך לא כולו. נראה כהה יותר בהשוואה לסביבתו

    דמות של עצם במראה מישורית- מקום סימטרי ביחס לאנך, המשכי כל הקרניים המוחזרו יפגשו בנקודה זו.

    עדשה מרכזת- מרכזה עבה מהקצוות, יש לה מוקד אמיתי, היא מרכזת קרניים שמגיעות אליה במקביל לציר האופטי. מוקד עדשה מרכזת- נקודת המפגש של כל הקרניים שפגעו במקביל לציר האופטי

    עדשה מפזרת- מרכזה דק מבקצוות, יש לה מוקד דמיוני, היא מפזרת קרניים שמגיעות אליה במקביל לציר האופטי.

    מוקד עדשה מפזרת- נקודת המפגש של המשכי הקרניים שפגעו במקביל לציר האופטי

    דמות ממשית-נוצרת בנק' ריכוז של קרניים אמיתיות על ציר העדשה (ולא המשכי קרניים דמיוניות).
    דמות מדומה- כשהקרניים לא באמת עוברות בנק' ואין שם ריכוז של אור. הדמות היא המשך דמיוני של קרניים. כמו דמות במראה מישורית.


    2. אופטיקה פיזיקלית וגלים

    גל-התקדמות של הפרעה(מתקדם תנע, אנרגיה). מהירותה וצורתה קבועה כשהתווך קבוע והמהירות לא תלויה בעוצמת ההפרעה!

    פולס- ההפרעה הנוצרת בגל

    סופרפוזיציה- המפגש של שני גלים למעשה החיבור (או החיסור) האלגברי שלהם
    גל רוחב- כיוון יצירת ההפרעה מאונך לכיוון ההתקדמות שלה (למשל הזזת חוט מעלה ומטה כשהוא קשור בקצה, גלים אלקטרומגנטיים, הפלת אבן בבריכה).

    גל אורך- כיוון יצירת ההפרעה מקביל לכיוון ההתקדמות שלה (למשל קפיץ, גלי קול).

    סוג הממד של גל- חד-ממדי: ההתקדמות על ציר אחד(הגל בחבל ובקפיץ).
    דו-ממדי: התקדמות במישור אחד, בכל שטח הקורדינטות XY.
    (למשל: גל בבריכה).
    תלת ממדי: התקדמות בכל המרחב(גלי קול, גלים אלקטרומגנטיים).
    אורך גל- הגדרות: 1)המרחק בין 2 נק' זהות בגל. 2)המרחק שגל מתקדם בזמן מחזור.

    זמן מחזור של גל- כשמהירות גל מחזורי V קבוע אז זמן מחזור הוא הזמן שגל מתקדם מרחק של אורך גל אחד.(הזמן עד שהמערכת חוזרת לאותו מצב).

    משרעת/אמפליטודה- המרחק בין נק' המרכז(נק' שיווי משקל) לנק' קיצונית ,או 1/2 המרחק בין הנק' הקיצוניות ( P.P1/2) וגם 1/4 אורך גל.

    עוצמת הגל- עוצמת האנרגיה שגל נושא היא כמות האנרגיה העוברת בשניה ביחידת שטח המאונכת לכיוון ההתקדמות.
    שבירה- במעבר בין תווכים חלק כלשהו תמיד מוחזר, ולפעמים הגל נשבר ועובר אל תוך התווך השני. הגל יסטה מכיוונו בשל הבדל המהירויות בין 2 התווכים (כשהפגיעה בזוית לא כל החזית עוברת באותו זמן ולכן יש סטייה בכיוון). הזווית הגדולה (יחסית לאנך) היא בתווך שבו המהירות גדולה יותרÜאורך הגל קטן, התדירות והאנרגיה של הגל לא משתנה.

    גל אלקטרומגנטי- הוא סדרה של שדות חשמליים ומגנטיים משתנים המאונכים זה לזה ומאונכים כיוון התקדמות הגל במרחב.(כיוון השתנות הגל מוגדר ככיוון השדה החשמלי).
    הוא גל רוחב כי כיוון ההשתנות מאונך לכיוון התקדמותו.
    הוא לא זקוק לתווך כדי להתקדם.
    גלים אלקטרומגנטיים יכולים להיווצר ע"י מטענים חשמליים בתאוצה, קצב תנועת המטענים קובע את התדירות, מספר המטענים הנעים קובעים את עוצמת הגל.

    גל קול- הוא אזור צפוף של אויר בעל לחץ גבוה המתקדם במרחב, מולקולות האוויר עצמם לא מתקדמות מרחק רב אלא רק צפיפות האוויר מתקדמת.
    הוא גל אורך כי כיון יצירת התנודה מקביל לכיוון התקדמות הגל.

    מופע-
    מקור מונוכרומטי- מקור בעל צבע אחד בלבד כלומר בעל אורך גל אחד ולא תערובת של צבעים (אורכי גל שונים).

    מקורות קוהרנטיים- מקורות שאין בניהם הפרש מופע.
    *2 מקורות שבניהם יש התאבכות הם תמיד בעלי אותו אורך גל ואותה תדירות.

    מקורות לא קוהרנטיים- כשהמקור לא במרחק שווה מ2- הסדקים יש הפרש מופע בין 2 המקורות המשניים.
    הנק' הראשונה בה יש התאבכות בונה נגרמת בגלל הפרש הדרכים של אורך גל אחד.
    אחד המקורות עובר דרך ארוכה יותר ולכן מגיע בשוויון מופע.

    התאבכות- 2 אלומות אור ממקור אחד המתפשטות מסדקים צרים וסמוכים יוצרים פסי אור וחושך אחד אחרי השני. אור באורך גל אחד ואור באורך גל שני יוצרים באותו מופע אור חזק יותר עפ"י עקרון הסופרפוזיציה. המרווח הקבוע (X ∆) בין פסים דומים סמוכים שווה לרוחב כל אחד מהפסים הבהירים ונמצא ביחס ישר לאורך הגל (l).
    עוצמת האור גבוהה במרכז והולכת וקטנה ככל שמתרחקים.

    התאבכות בונה- נוצרת כשבנק' מסוימת יש הפרש דרכים מ2- מקורות אל הנק' שהוא מספר שלם של אורכי גל.
    (באמבט גלים הפסים הבהירים והכהים הם התאבכויות בונות).

    התאבכות הורסת- נוצרת בנק' מסוימת כשיש הפרש דרכים מ2- המקורות של 1/2 אורך גל (שווה למספר אי-זוגי של חצאי אורך גל).

    עקיפה-כגל ישר מגיע לפתח צרÜ לא כל הגל ממשיך לנוע באותו כיוון, חלק ממנו מתעקם ונכנס לאזור מאחורי הפתח שהיה אמור להיות חשוך.
    דוגמאות: 1) מעבר גל דרך סדק אחד אל מאחורי מכשול.
    2)גלי קול נשמעים גם מעבר לפינות.
    *עקיפה מקיימת רק כשהיחס בין אורך הגל(l) לרוחב הסדק(w) לא גדול מדי. אורך הגל צריך להיות בסדר גודל של רוחב הסדק.
    *עקיפה של אור אדום גדולה מאור כחול מאותו סדק מכיוון שאורך הגל של האדום קצר יותר ולכן הצרופים שיגרמו להתאבכות בונה בנק' על המסך הם במרחקים גדולים יותר מהקו המחבר את המסך למרכז הסדק עפ"י הנוסחה להתאבכות בונה בעקיפה.
    הסבר מכיוון אחר(לא סטנדרטי) הוא שחזיתות הגלים של בעלי אורך גל קצר יותר מתעקמות יותר במעבר דרך הסדק ולכן העקיפה שלהם גדולה יותר.

    *בעקיפה ובהתאבכות- כשיש מספר אורכי גל Üבעל אורך הגל הקצר יקבע את הנק' הקרובה למרכז.
    *תמונת התאבכות ברורה יותר כשמקור האור בעל צבע אחד= אורך גל אחד(מונוכרומטי) בגלל שתבנית ההתאבכות תלויה באורך הגל.
    *בהתאבכות- יש אזורי אור צרים ובניהם אזורי אור רחבים- ניתוח מתמטי מתבסס על אזורי התאבכות בונה.
    בעקיפה-יש אזורי חושך צרים ובניהם אזורי אור רחבים-ניתוח מתמטי מתבסס על אזורי התאבכות הורסת.

    סריג עקיפה- מכשיר למדידת אורכי גל.
    מורכב משורה של סדקים מקבילים במרווחים זעירים ושווים.
    הסריג מפריד בין גוונים קרובים של האור הנבדק (בין גלים באורכים שונים גם בהבדלים זעירים).

    1.דואליות הקרינה האלקטרומגנטית


    תא פוטואלקטרי-
    בתוך התא הפוטואלקטרי ישנו חומר מוליך למחצה, כאשר פוגע אור (פוטונים) בפני התא הפוטואלקטרי, החומר המוליך למחצה שבתוך התא משנה את מוליכותו החשמלית ובכך מאפשר זרימה של זרם חשמלי דרך התא. המכשיר האידאלי לביצוע הניסוי הפוטואלקטרי

    קבוע פלאנק- הקרינה הנפלטת מגוף שחור נפלטת במנות בדידות של אנרגיה(קוונטים). הקוונט תלוי רק בתדירות הקרינה הנפלטת. H=6.63e-34 J*SEC

    פיזיקה קלאסית- שמתעסקת בתופעות בקנה מידה גדול יחסית למה שקורה ברמה האטומית.


    פזיקה קוונטית- שמתעסקת ברמה האטומית, הפיזיקה הקוונטית הופכת לפיזיקה הקלאסית ברמות אנרגיה גבוהות.

    האפקט הפוטואלקטרי- כשפוטון פוגע במתכת הוא יכול לגרום לפליטת אלקטרון חופשי שנמצא קרוב לפני המתכת ולכן נעקר בקלות. הפוטון מעביר את כל האנרגיה שלו בהתנגשותÜ האלקטרון נחלץ מאחיזת האטומים שלה.

    פונקצית העבודה B))-כמות האנרגיה המינימלית הדרושה לעקירת אטום מהשכבה החיצונית, שאר האנרגיה הופך לאנרגיה קינטית.

    מתח העצירה (ני 0)- המתח הנגדי המינימלי שצריך להפעיל בשפופרת ריק שבה מתרחש האפקט הפוטואלקטרי שעוצר אפילו את האלקטרונים הכי אנרגטיים וגורם לזרם 0, כל האנרגיה הקינטית של הגוף הופכת לחשמלית. Ek=ev0

    האנרגיה הקינטית המקסימלית של האלקטרון- שווה למתח העצירה כפול מטען האלקטרון(אלקטרון וולט). הדרך הנוחה ביותר להסביר דבר זה איזה מתח יגרום לאלקטרונים לא לצאת?רק המתח שיצליח לגבור על על כמות האנרגיה המקסימלית
    נניח אנחנו רוצים למדוד את האנרגיה הקינטית של גופים מסוימים, איך נעשה את זה?
    נעשה גבעה, ונגדיל את הגובה שלה, עד שהגופים יעצרו ויעמדו למעלה
    ואז בעצם האנרגיה הקינטית שווה לאנרגית גובה, אותו רעיון כאן.

    תדירות הסף-בגרף תלות האנרגיה הקינטית המקסימלית בתדירות זוהי נק' החיתוך עם ציר ה-n(ני) ]ציר [X בנק' זוk=0 E ואנרגית הפוטון מספיקה בדיוק לעקירת האלקטרון מבלי שתהיה לו אנרגיה קינטית.
    פוטונים בעלי תדירות נמוכה מ- 0n הם בעלי אנרגיה נמוכה מפונקצית העבודה B ולא מסוגלים לעקור אלקטרונים. זה לא משנה מה עוצמת האור כי התהליך הוא של פוטון אחד מול אלקטרון אחד.

    זרם רוויה-הזרם המקסימלי שנגרם ע"י מתח מסוים, שמתח גבוה ממנו לא יגדיל את הזרם (כשעוצמת האור וסוג המתכת קבועים).

    קבוע פלאנק(h)- מייצג את השיפוע (הקבוע) של גרף תלות האנרגיה הקינטית המקסימלית (של האלקטרונים שנפלטים) בתדר האור הפוגע במתכת.(כשמחליפים מתכות השיפוע לא משתנה רק החיתוך עם הצירים משתנה).

    הנחת היסוד של פלאנק-הקרינה נפלטת במנות בדידות -ב"קוונטים" של אנרגיה. הקוונט תלוי רק בתדירות הקרינה הנפלטת(מחושב מתוצאת מדידת הספקטרום של ה"גוף השחור").
    האלקטרונים לא יכולים לפלוט אנרגיה כל שהיא אלא באנרגיה של hn או כלום
    (למשל לא hn 2/3).
    ז"א שמסתכלים על כמויות קטנות של אנרגיה מגלים שהאנרגיה לא יכולה לקבל כל ערך שהוא אלא רק מספרים שלמים של hn.(האנרגיה לא רציפה! ביומיום האנרגיה של גופים גדולה בהרבה מאנרגיה בסיסית זו ולכן אנו לא מודעים לאופי הלא רציף של האנרגיה).
    כל פוטון יכול לפגוע באלקטרון אחד ולכן: 1)האנרגיה של פוטון לא משתנה ע"י הגדלת עוצמת האור או משך זמן ארוך יותר-זה גורם רק לפגיעת יותר פוטונים. כשלפוטון תדירות נמוכה מדי אין לו אנרגיה מספיקה לשחרר אלקטרון.
    2)אין פגיעה של פוטון בכמה אלקטרונים-בפגיעת פוטון אין צבירת אנרגיה אלא יש מסירה מידית לאלקטרון ולכן לא עובר זמן מפגיעת האור ועד שחרור האלקטרון.

    קרינת X-ניתן ליצור ע"י האצת אלקטרון במתח של עשרות אלפי וולטים עד שהוא מתנגש עם מתכת ונבלם ע"י אטומי המתכת ובכך מאבד את האנרגיה הקינטית שלו בצורת פוטונים בעלי אורך גל קצר מאוד(באורך אנסטרומים בודדים ולכן בעל תדירות גבוהה מאוד).

    2.מבנה האטום

    פוטון-
    החלקיק היסודי של האור, שמכיל בתוכו אנרגיה מסוימת

    ספקטרום בליעה-כשקרינה נפלטת מחומר ועוברת דרך חומר אחר במצב גזי מתגלים באורכי גל מסוימים ירידות חזקות בעוצמה.
    הסיבה לספקטרום הבליעה היא בליעת פוטונים שהאנרגיה שלהם מתאימה להפרש האנרגיה בין הרמות.

    ספקטרום פליטה- ספקטרום הקרינה הנפלטת מגוף/גז.

    ספקטרום רציף- נוצרת כשהפליטה היא בשל חומו של גוף, והיא בכל אורכי הגל ולכן היא רציפה.

    ספקטרום קווי(בדיד)- כשמאלצים חומר לפלוט קרינה למשל ע"י העברת זרם דרך גז מתקבל ספקטרום רק במספר אורכי גל בדידים (ששווה לאנרגיה הדרושה למעבר אלקטרונים בין רמות אנרגיה באטום).

    רמות אנרגיה- בכל מסלול סיבוב של האלקטרון סביב האטום, יש אנרגיה מסוימת, כשהאנרגיה באינסוף שווה ל0. (באטום מימן), כאשר אטום נע מרמה בעלת אנרגיה גבוהה לרמה בעלת אנרגיה נמוכה, האטום פולט פוטון, שהאנרגיה שלו שווה להפרש האנרגטי בין שתי הרמות. כאשר האלקטרון נע מרמה בעלת אנרגיה נמוכה לרמה בעלת אנרגיה גבוהה, הוא קולט מנת אנרגיה, השווה להפרש האנרגטי בין שתי הרמות.

    מודל תומסון-האטום הוא כגוש טעון חיובית ובתוכו מפוזרים האלקטרונים כמו צימוקים בעוגה.
    יציבות: המטען + מושך את (- ) ומטענים מנוגדים נדחים עד שנוצר שיווי משקל.
    הספקטרום הקווי: כשהאלקטרון יוצא משיווי משקל הוא מתנדנד בתנועה הרמונית וכך פולט קרינה (לפי זה הייתה צריכה להיפלט קרינה באורך גל אחד בלבד ולא סדרת אורכי גל!!).

    מודל האטום של רתרפורד-עשה ניסוי בהפצצת עלי זהב בחלקיקי אלפא- רוב החלקיקים סטו מדרכם ומספר חלקיקים חזרו ב- 180 מעלותÜמכאן שהמטען החיובי מרוכז בחלק קטן של האטום הנקרא גרעין ורוב האטום הוא חלל ריק!
    המודל דומה למערכת שמש של אלקטרונים המסתובבים מסביב לגרעין.
    יציבות: אין תשובה- היה אמור להיפלט קרינה באופן רציף כי הוא מטען חשמלי בתאוצה וכך לאבד אנרגיה עד לנפילה אל הגרעין!
    הספקטרום הקווי: אין תשובה.

    מודל האטום של בור(1913)- הוצע כמה שנים לאחר הצעת הקוונטיזציה של פלאנק והפוטון של איינשטין, אך הקדימה את גילוי האופי הגלי של האלקטרון ע"י דה-ברויי.
    יש רדיוסים מסוימים שרק בהם האלקטרון יכול להסתובב(=מסלולים סטציונארים). מספר הרדיוסים המותרים הוא אינסופי ורדיוס בו ¥ n= מתאר אלקטרון חופשי (אלקטרון שלא קשור יותר לגרעין).
    *ע"י עיקרון דה-ברויי רואים שהמסלול חייב להיות מספר שלם של אורכי גל דה-ברויי כך שלא תהיה התאבכות הורסת שתגרום להפסקת התנודות.
    1)ככל שרמת האנרגיה גבוהה יותר האנרגיה גדולה יותר ובגבול כש: ¥ n= האלקטרון הופך לחופשי. במקרה זה האנרגיה של האלקטרון הגיעה ל0- או יותר.
    2)כשהאלקטרון קשור האנרגיה של תמיד (-). כשהאלקטרון משוחרר האנרגיה שלו יכולה להיות +.


    עירור- כשהאלקטרון לא מאולץ מבחוץ ע"י מתן אנרגיה הוא יישאר ברמת היסוד.
    עירור הוא העלאת אלקטרון לרמה גבוהה יותר.
    אלקטרון שעולה לרמה גבוהה יותר זקוק לאנרגיה השווה בדיוק להפרש בין הרמות.
    האלקטרון נמצא זמן קצר ביותר ברמה המעוררת. בד"כ הסיכוי שהוא יעלה מרמת אנרגיה מעוררת אחת לשניה הוא אפסי ולכן מניחים שהוא עולה מרמת היסוד לרמה ה- n (לעומת זאת, בשמש זה כן קורה).

    צורות עירור: 1)ע"י פגיעת חלקיק- הוא מעביר חלק מהאנרגיה הקינטית שלו לאלקטרון. מעבר האנרגיה מקסימלי כשהמסות זהות. פגיעת אלקטרון חופשי- שכיחה, אבל גם יונים כבדים יותר יכולים לעורר.
    2) ע"י פגיעת פוטון- הפוטון נבלע ונעלם, כל האנרגיה שלו הופכת לאנרגית האלקטרון הקשור (האנרגיה חייבת להתאים בדיוק בשיטת הכול או לא כלום).
    *כשמוקרן אור המורכב מאורכי גל רבים (כמו אור לבן) דרך גז דליל רוב אורכי הגל ימשיכו ללא אינטראקציה עם האטום כי האנרגיה שלהם לא מתאימה לרמות האנרגיה, הפוטונים הנבלעים יוצרים ספקטרום בליעה.
    *הירידה לרמת היסוד לא חייבת להיות בבת אחת, אלא יכול לרדת בשלבים דרך רמות האנרגיה בכל צירוף אפשרי והבחירה היא הסתברותית.
    פליטה ספונטנית- אלקטרון פולט באופן ספונטני פוטון ויורד לרמה נמוכה יותר.

    בליעה- אלקטרון קולט פוטון מתאים ועולה רמה.

    אנרגיית ינון- האנרגיה המינימלית הדרושה לאלקטרון להתנתק מהאטום. אם האלקטרון מקבל יותר מהאנרגיה הדרושה, הוא יתנתק מהאום, ושארית האנרגיה תבוא לידי ביטוי באנרגיה הקינטית שתהיה לו.

    3.הגרעין

    ביקוע גרעיני.
    מספר מסה(מספר הנוקלאונים)- מספר הפרוטונים והניוטרונים שיש בגרין, נמצא מעל האות המסמנת את היסוד
    מספר אטומי- מספר הפרוטונים שיש בגרעין, נמצא מתחת לאות המסמנת את היסוד
    איזוטופ של יסוד- אטום שיש לו את אותו מספר אטומי אבל לא את אותו מספר מסה(מספר ניוטרונים שונה)

    אנרגיית קשר גרעינית- המסה של האטום קטנה מסכום המסות של המרכיבים שלה.
    אנרגיה זו משתחררת כשהאטום נוצר והיא גם האנרגיה הדרושה כדי לפרק אטום זה.
    יציבות הגרעין-בגרעינים היציבים הקלים (עד 20 נוקלאונים) יש אותו מספר פרוטונים ונויטרונים.
    לאחר מכן יש יותר נויטרונים מפרוטונים, אך בגרעינים שבהם יש הרבה מדי או מעט מדי נויטרונים- הגרעינים לא יציבים.
    בגרעינים יציבים הכוח הגרעיני החזק הממוצע בין הנוקלאונים גדול מכוח הדחייה החשמלי.

    הסיבות שתהליכים גרעיניים עתירי אנרגיה- 1)רמות האנרגיה בגרעין גדולות מאוד-בסדר גודל של Mev.
    2)ברוב התהליכים הגרעינים המסה הופכת לאנרגיה עפ"י נוסחת אינשטיין.

    רדיואקטיביות- כשגרעין לא יציב הוא עובר שינוי שישנה את הרכבו כך שיגיע לרמת אנרגיה נמוכה ויציבה יותר.
    התהליכים הרדיואקטיביים חלקם ספונטניים (ללא עזרה מבחוץ) וחלקם דורשים אנרגיה מבחוץ כדי להתרחש.

    קבוע הדעיכה(\lambda)-הסיכוי שגרעין יתפרק בשנייה הבאה.

    1 בקרל- האקטיביות כשיש התפרקות אחת לשנייה.

    התפרקות אלפא(\alpha)- הסיבה לאי-היציבות: גרעין גדול מדי.
    סוג התהליך: פליטת חלקיק \alpha מקטינה את הגרעין
    X_{z-2}^{a-4}
    השינויים המתרחשים:
    נפלט חלקיק \alpha (2 פרוטונים ושני נויטרונים)
    קורה בדרך כלל בגרעינים כבדים

    התפרקות ביתא מינוס( \beta ^{-})

    הסיבה לאי היציבות: יותר מדי נויטרונים ביחס לפרוטונים
    X_{Z}^{A}\rightarrow X_{Z+1}^{A}+e^{-}(B^{-})


    השינויים המתרחשים: אחד הנויטרונים שבגרעין הופך לפרוטון, תוך פליטת אלקטרון. האלקטרון העוזב את הגרעין הוא חלקיק ה\beta ^{-}. התהליך נקרא ביתא שלילית כי האלקטרון הוא שלילי.
    המסה נשמרת, המספר האטומי משתנה

    התפרקות גמא(\gamma)
    הסיבה לאי היציבות: יותר מדי אנרגיה בגרעין
    (זה למעשה האנרגיה שהפוטון פולט בעת מעבר מרמות אנרגיה גבוהות לרמת היסוד)
    X_{Z}^{A}
    השינויים המתרחשים: בעת ירידה לרמת היסוד, האלקטרון פולט אנרגיה.
    אין שינוי במבנה הגרעין כתוצאה מפליטה זו.

    שימו לב! כל התרפקויות אלו היו ידועות, עד שילו עוד שתי צורות של התפרקות, נדירות בהרבה.
    התפרקות ביתא פלוס(\beta ^{+})

    תהליך הפוך לתהליך ביתא מינוס. זהו תהליך של פליטת פוזיטרון, חלקיק הדומה לאלקטרון(אותה מסה), רק שמטענו חיובי. תהליך זה הוא תהליך בו פרוטון הופך לנויטרון ומשתחרר פוזיטרון מן הגרעין, מכיוון שהוא הפוך לביתא מינוס, קוראים לו יתא פלוס.
    X^{A}_{Z}\rightarrow Y_{Z-1}^{A}+e^{+}

    תפיסת אלקטרון-
    בתהליך זה תופס הגרעין את אחד האלקטרונים שלו המסתובבים קרוב לגרעין. גם בתהליך זה פרוטון הופך לנויטרון, הפעם תוך כדי תפיסת האלקטרון.X^{A}_{Z}+e^{-}\rightarrow Y_{Z-1}

    היתוך גרעיני- גרעינים קלים מאוד(פחות מ8- נוקלאונים) מתחברים לגרעין גדול תוך שחרור כמות אנרגיה עצומה כי מסת התוצר קטנה מסכום המסות של הגרעינים המקוריים.
    היתוך מתרחש כש2- גרעינים מתקרבים למרחק קצר מאוד למרות הדחייה החשמלית בניהם, רק במרחק זה פועלים הכוחות הגרעיניים.
    הדרך הטובה ביותר להשיג היתוך הוא בסביבה של טמפרטורה גבוהה בה החלקיקים מתנגשים במהירויות עצומות ומגיעים למרחקים קרובים.
    למשל הטמפרטורה הגבוהה במרכז הכוכבים גורמת שהחומר לא ישמור על צורת מבנה של אטומים ומולקולות אלא כל אטום מיונן כך שהגרעינים והאלקטרונים נמצאים לחוד= פלסמה (המצב הרביעי של החומר).

    ביקוע גרעיני- כשגרעין מתפרק ל2- או יותר גרעינים בעלי מסות באותו סדר גודל תוך שחרור אנרגיה מההפרש בין מסת הגרעין המקורי לתוצרים.(מתרחש באופן ספונטאני רק לעיתים נדירות).
    התהליך דורש אנרגיה גבוהה מאוד שאותה אפשר לתת לגרעין ע"י התנגשות בחלקיק אחר.
    כשמפציצים את הגרעין בנויטרון- הגרעין מתפרק ומשחרר 2-3 נויטרונים וכך נוצר תהליך שרשרת.
    נערך לאחרונה על ידי yechielmer, 20-06-2013 בשעה 17:29
    אהבתי reuvenkl, סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומרחן_סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומר, idish, הודיה כהן 123, SHAHARXP and 3 others אהב \ אהבו את התגובה
     
    -קשה באימונים קל בקרב-




  3. #3
    הסמל האישי שלyechielmer משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    שאלות לחזרה בפיזיקה מודרנית

    נקודות שנתקלתי בהם וראיתי שהן חשובות ומופיעות המון בשאלות בגרות

    **הערה: חלק מהשאלות חיברתי בעצמי**

    בחן את עצמך, האם אתה יודע את החומר?

    1. מה ההבדל בין שלושת חלקיקי ההתפרקות?(מבחינת יכולת החדירה)
    2. תאר את תהליך התפרקות אלפא, ביתא מינוס, ביתא פלוס וגמא.
    3. הגדר את המושג- זמן מחצית החיים
    4. מהו מבנה הגרעין?
    5. הגדר את המושג- מתח עצירה
    6. הגדר את המושג זרם רוויה
    7. האם שינוי עוצמת האור ישפיע על מתח העצירה?
    8. על זרם הרוויה?
    9. האם שינוי התדירות ישפיע על מתח העצירה?
    10. על זרם הרוויה?
    11. מהי הנוסחה למציאת מספר האטומים?
    12. האם בהתפרקות אלפא, מסת הדגימה נשארת קבועה?
    13. באילו חוקי שימור משתמשים בעת חקירת התפרקויות רדיואקטיביות?
    14. הוספתי פרוטון לאטום, האם הגרעין החדש זה איזוטופ של הגרעין המקורי?
    15. גרעין התפרק התפרקות רדיואקטיבית, כיצד ניתן למצוא את אנרגיית הקשר שלו?(במידה ויש נתונים לגבי המסה)
    16. אלקטרון בעל אנרגיה מסוימת, שגדולה מאנרגיה המתאימה לרמת אנרגיה ה3 וקטנה מרמת אנרגיה ה4, נפגש באלקטרון הנמצא ברמת היסוד, האם האלקטרון יצליח לעורר את האלקטרון שברמת היסוד?
    17.פוטון בעל אנרגיה מסוימת, שגדולה מאנרגיה המתאימה לרמת אנרגיה ה3 וקטנה מרמת אנרגיה ה4, נפגש בפוטון הנמצא ברמת היסוד, האם הפוטון יצליח לעורר את האלקטרון שברמת היסוד?
    18. מה ההבדל בין חיבור מקור המתח במקרה שיצא זרם רוויה ובין חיבורו כשיש מתח עצירה?
    19. כיצד המודל החלקיקי של החומר נכשל בהסברת האפקט הפוטואלקטרי?
    20. כיצד אתה יכול להסביר את העובדה שמתח העצירה שווה לאנרגיה הקינטית המקסימלית של האלקטרון?
    21. כאשר אין מתח, האם עוברים אלקטרונים בהשפעת הפוטונים?
    22. הסבר כיצד ספקטרום הפליטה של מימן תומך במודל של בוהר וסותר את המודל של רתרפורד?
    23. האם האפקט הפוטואלקטרי פועל על מטענים חיוביים?
    24. מדוע ניסוי רתרפורד(עלה זהב) שולל את מודל עוגת הצימוקים של תומסון?
    25. למה דרוש אורך גל מינימלי בקרינת איקס?
    26. מהי משמעותו של הספקטרום הקווי בקרינת איקס?
    27. של הספקטרום הרציף?


    שאלות בגלים
    1. מה היתה הבעיה בהוכחת תכונות ההתאבכות באור, שלא ע"י סדקים וכו'?
    2. מה יקרה לתכונות ונוסחאות גלים שווי מופע, כשגל אחד יהיה בהיפוך מופע?
    3. מה ההבדל בין תבנית ההתאבכות בשני סדקים, לבין תבנית ההתאבכות בשלושה?
    4. מה ההבדל בין תבנית ההתאבכות בשני סדקים לבין תבנית ההתאבכות בסריג?
    5.מה ההבדל בין תבנית התאבכות בשני סדקים לבין תבנית עקיפה?
    6. הסבר מדוע גלי רדיו, בשונה מגלי אור, עוקפים בניינים?
    7. מה יקרה במקרה של התאבכות אור שאינו מונוכרומטי?


    **עדכונים בהמשך**
    נערך לאחרונה על ידי yechielmer, 25-06-2013 בשעה 17:23
    אהבתי reuvenkl, אריאל, charli, סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומרחן_סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומר, אביוש and 1 others אהב \ אהבו את התגובה
     
    -קשה באימונים קל בקרב-




  4. #4
    הסמל האישי שלyechielmer משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    קישורים שימושיים ואנימציות(יתעדכן בהמשך)

    סיכומים ושאלות

    1. בגרויות עבר- מ90-99http://www.emek.org.il/madaim/phisics/
    2. תרגילים באופטיקה- Vous quittez Facebook... | Facebook
    3. סיכומים בפיזיקה- מצגות וכו'-https://sites.google.com/site/siptahforyou/start
    4. אינטרלקט- (53)פרקים בחמש יחידות - הינך אורח
    5. סיכומים נוספים בקרינה וחומר- https://sites.google.com/site/siptah.../photoelectric
    6. סיכום נוסף על אופטיקה- http://stwww.weizmann.ac.il/ptc/Tehuda/27-1/19-27.pdf
    7. סיכומים ומצגות של נחשון- http://highlearn2002.cet.ac.il/?vcco...&password=2468
    8. מבוא לקרינה אלקטרומגנטית,מומלץ!- http://www.youtube.com/watch?v=qZRcIZ17w3g
    9.מאותה הסדרה, קרני אולטרא סגול- http://www.youtube.com/watch?v=x-fTbvzvPiA
    10. אותה הסדרה, האור הנראה- http://www.youtube.com/watch?v=NmxfzmV_sgE
    11. קרני גמא- http://www.youtube.com/watch?v=WKcYYQqRBqw
    12. קרני רנטגן- http://www.youtube.com/watch?v=ydbEI23XieA
    13.קרינה איפרה אדומה- http://www.youtube.com/watch?v=Uy75w1GMAGw


    אנימציות על חומר הלימוד

    -גורמות לחומר להיות מובן הרבה יותר(תלחצו download ואז תפתחו את הקובץ)
    בשביל עברית תרדו למטה עד שתראו translated versions ותלחצו על run ליד עברית

    1. שבירה של אור- Bending Light - Index of Refraction, Light, Snell's Law - PhET
    2. אופטיקה גיאומטרית, עדשות וכו'- Geometric Optics - Refraction, Lens, Vision - PhET
    3. גלים בחבל- Wave on a String - Interference, Harmonic Motion, Frequency - PhET
    4. יצירת גלים- סוג של משחק- Fourier: Making Waves - Quantum Mechanics, Harmonic Motion, Wavelength - PhET
    5. התאבכות\עקיפה בגלי מים, אור וקול- Wave Interference - Electric Field, Interference, Diffraction - PhET
    6. האפקט הפוטואלקטרי- Photoelectric Effect - Light, Quantum Mechanics, Photons - PhET
    7. מודלים של האטום- Models of the Hydrogen Atom - Quantum Mechanics, Hydrogen Atom, DeBroglie Wavelength - PhET
    8. ביקוע גרעיני- Nuclear Fission - Fission, Chain Reaction, Nucleus - PhET
    9. התרפקות אלפא - Alpha Decay - Alpha Decay, Alpha Particles, Radioactivity - PhET
    10. התפרקות ביתא- Beta Decay - Beta Decay, Radioactivity, Antineutrinos - PhET
    11. ניסוי עלי זהב של רתפרוד- http://phet.colorado.edu/en/simulati...ord-scattering
    ממליץ להשתמש בכל האופציות שיש למעלה, לפתוח סרגלים, גרפים, ופשוט לחקור את האנימציה על פי מה שלמדנו. זה ממש מעניין, מעשיר ומפתח את ההבנה. אם משהו לא מובן, מוזמנים לשאול, אסביר איך כל דבר פועל.
    נערך לאחרונה על ידי yechielmer, 23-06-2013 בשעה 20:39
    אהבתי סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומרחן_סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומר, אביוש, gn91 אהב \ אהבו את התגובה
     
    -קשה באימונים קל בקרב-




  5. #5
    הסמל האישי שלyechielmer משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    טיפים לפיתרון שאלות של גלים:

    1. קריאת השאלה, תוך כדי מעבר על כל הנתונים והפרטים הרשומים בשאלה.
    2. רישום נתונים אלו בדף ומעבר לקריאת השאלות
    3. זיהו המצב המתואר בשאלה(התאבכות, סריג וכו')
    4. מציאת דרך הפיתרון, ושימוש במשוואה הרשומה בשאלה.
    5. פיתרון התרגיל
    6. שאלות הבנה. בשאלות אלו מומלצות להסתכל בנוסחאות, ולהבין מה השינוי באחד המשוואת יגרום לשאר המשתנים.
    אמנם מרבית שאלות ההבנה כבר תירגלתם מן הסתם, ולא יחדשו לכם משהו חדש, אבל תמיד יכול לשאול משהו מכשיל, ולכן עדיף לקרוא את השאלה כמה פעמים
    עד שמצליחים לחתור למה שהם רוצים שנעשה.

    טיפים לפיתרון שאלות של פיזיקה מודרנית

    מה לעשות, ואין בנושא הזה יותר מדי אופציות של שאלות. קשה מאוד להמציא שאלות חדשות על כמה ניסויים\גילויים.
    לכן, אני ממליץ לעבור על כמה שיותר שאלות הבנה, כדי לבחון את עצמכם בקושי האמיתי.

    בשלב ראשון, אני ממליץ לקרוא את השאלה, ולראות, מה אני יודע פה, מה למדתי. כמעט בטוח שמשרד החינוך לא יביא משהו חדש, וגם אם כן, זה לא יכול להפתיע את מי שלמד את כל התיאוריה, ופתר תרגילים רבים.
    מה שחשוב פה, זה לדעת את ההיסטוריה. למשל, באפקט הפוטואלקטרי, היכן הפיזיקה הקלאסית נכשלה, וברמות אנרגייה את כל מודלי האטום, שלילתם וכו'. הבנה של כל התהליך, הניסיונות והמושגים, מהווה לפחות חצי מהנקודות בשאלה! חבל לפספס את זה.


    אעבור לדברים ספיציפים.
    באפקט הפוטואלקטרי חשוב מאוד לדעת את כל הגרפים, מה כל חיתוך מסמן, ואפילו ליצור את המשוואות של ישרים\עקומות אלו.
    צריך להבחין מה משפיע על מתח העצירה וזרם הרוויה. מהי המשמעות של עוצמת מקור האור, ומהי המשמעות של תדירותו.
    אין את הנוסחה בנוסחאון, ולכן, חשוב לדעת את הנוסחה של הספק מקור אור, וזרם הרוויה.

    ברמות אנרגיה, יש להבין את ההבדל בין ספקטרום פליטה לספקטרום בליעה, לדעת להגיע לרדיוסים המותרים ולרמות האנרגיה של האטום.

    ברדיואקטיביות, להיזהר שלא להתבלבל בין הפעליות לבין הכמות הגרעינים, ובכלל, הנושא הזה נראה מאוד פשוט, אבל בלבולים קטנים יכולים להרוס שאלות שלימות, וחבל!
    להיזהר שמחשבים את ההפרש בין מסת הגרעין למסת התוצרים ולא מסת האטום(להפחית את האלקטרונים)

    והכי הכי חשוב, לקרוא טוב טוב את היחידות! זה אולי היה נכון גם בשאר הבגרויות בפיזיקה, אבל פה היחידות גדולות ומשמעותיות הרבה יותר.

    יש לי עוד מספר טיפים, אבל אכתוב אותם מאוחר יותר. עד כה סיימתי את מרבית האשכול, אשמח להערות והארות.
    האשכול יעודכן עוד מספר פעמים, אבל אפשר גם להגיב, ואפילו מומלץ. אני פתוח להצעות שיפור, הערות, הארות ובעיות.
    אהבתי אביוש, gn91, סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומרחן_סיכומים וטיפים לבגרות בקרינה וחומר אהב \ אהבו את התגובה
     
    -קשה באימונים קל בקרב-




  6. #6
    משתמש רשום משתמש מתחיל

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    תוכלו להעלות את הנוסחא למציאת מספר האטומים?זאת עם המספר אבוגדרו?
    תודה מראש לעונים

  7. #7
    משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    n=\frac{x}{a}N_{A}
    כאשר:
    X - המסה (בגרמים!)
    a - מספר המסה.
    n - מספר הגרעינים.
    N - מספר אבוגדרו.
    נערך לאחרונה על ידי charli, 25-06-2013 בשעה 12:21
    אהבתי yechielmer, yonatan6 אהב \ אהבו את התגובה
     

  8. #8
    משתמש רשום משתמש מתחיל

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    מישהו יכול לענות לי בבקשה על השאלות הבאות?
    14. הוספתי פרוטון לאטום, האם הגרעין החדש זה איזוטופ של הגרעין המקורי?

    24. מדוע ניסוי רתרפורד(עלה זהב) שולל את מודל עוגת הצימוקים של תומסון?
    תודה מראש!

  9. #9
    חבר ותיק חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    14. לא, מספר הפרוטונים השתנה ולכן זה לא איזוטופ של הגרעין המקורי .
    24. על פי מודל תומסון המטען החיובי מפוזר באופן אחיד ולכן חלקיק אלפא יושפע מכוחות דיחוי / משיכה אחידים וחלשים ולכן פיזור החלקיקים יהיה קטן מאוד .
    ניסוי רתרפורד שולל את המודל משום שהוא מראה שפיזור חלקיקי האלפא גדול מאוד ואף חלקם חזרו על עקבותיהם בניגוד להנחות במודל של תומסון .
    נערך לאחרונה על ידי exzoty, 25-06-2013 בשעה 13:15
    אהבתי yechielmer אהב \ אהבו את התגובה
     

  10. #10
    משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    אם נמשיך את אקסזוטי - הניסוי הראה שבמקומות מסויימים הריכוז גדול מאוד(והחלקיק חזר) ובמקומות מסויימים הוא עבר כמעט מבלי לסטות מה שמתאים למודל האטום של רתרפורד שיש גרעין באמצע ואלקטרונים מסביב(שאלו שטחים "ריקים").

  11. #11
    הסמל האישי שלDor5 משתמש רשום משתמש מתחיל

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    16 - התשובה היא כן?

  12. #12
    הסמל האישי שלyechielmer משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    כן, זה בדיוק ההבדל בין אלקטרון לפוטון.
    פוטון זה או הכול או כלום,
    אלקטרון יכול להעביר חלק מהאנרגיה שלו וחלק לו.
    ולכן התשובה היא כן.
    -קשה באימונים קל בקרב-




  13. #13
    משתמש רשום משתמש מתחיל

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    תודה רבה=)

    - - - - - - הודעה נוספת - - - - - -

    מה התשובה בשאלה של גלים מספר 1?
    1. מה היתה הבעיה בהוכחת תכונות ההתאבכות באור, שלא ע"י סדקים וכו'?

    וגם מה התשובות לשאלות:
    25. למה דרוש אורך גל מינימלי בקרינת איקס?
    26. מהי משמעותו של הספקטרום הקווי בקרינת איקס?
    27. של הספקטרום הרציף?
    נערך לאחרונה על ידי yonatan6, 25-06-2013 בשעה 17:38

  14. #14
    הסמל האישי שלyechielmer משתמש רשום חבר Emath

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    1. כיוון שאם היו עושים התאבכות מ2 מקורות אור, לא היתה קוהרנטיות ולא היתה נוצרת תבנית התאבכות
    25. כיוון שהאלקטרון מעביר את כל האנרגיה הקינטית שלו לפוטון, מתקבלת אנרגיה מקסימלית, כלומר, אורך גל מינמלי.
    26. הספקטרום הקווי- האלקטרון כ"כ אנרגטי ומצליח להוציא פוטון מהקליפה הפנימית של המתכת, ויש עוצמה גבוהה מאוד.
    הוא קווי כיוון שזה משתנה ממתכת למתכת.
    27. הספקטרום הרציף- האלקטרון יכול להוציא פוטונים ברציפות של אורכי גל, משתנה על פי האנרגיה הקינטית והמתח של האלקטרון.
    לכן ספקטרום זה רציף.
    -קשה באימונים קל בקרב-




  15. #15
    הסמל האישי שלcthulhu מדריך ויועץ חבר Emath מתקדם

    פרטי משתמש

    ברירת מחדל

    לא עברתי ביסודיות על הכול, אבל ישנם כמה אי דיוקים קטנים שהייתי רוצה להפנות את תשומת הלב אליהם. למשל, בנושא קרינת גמא.

    קודם כל, לשם הבנה הייתי מציין שמניסויים מסתבר שקרינת גמא היא בדרך כלל לא מתבטאת באופן עצמאי אלא מתלווה לתהליכי התפרקות אלפא ובטא. התהליך עצמו הוא בכללי כזה: גרעין האב (או המקור, איך שתקרא לו), לאחר פליטת חלקיק אלפא הופך לגרעין הבת והוא בדרך כלל נמצא במצב מעורר. כאשר הוא עובר למצב נורמלי או למצב פחות מעורר גרעין הבת פולט חלקיק גמא בצורה דומה לזו כאשר אטום שעובר ממצב מעורר לרגיל פולט פוטון של קרינה אופטית או קרינת רנטגן. כלומר המנגנון הוא אותו המנגנון. אבל יש הבדל מאוד חשוב בין שני המקרים: האנרגיות של חלקיקי גמא גבוהות בהרבה יותר מאשר אנרגיות של פוטונים אופטיים. זה קשור לכך שההפרשים ברמות האנרגיה של הגרעין בהרבה יותר גדולים בהשוואה להפרשים ברמות של קליפת האלקטרונים. הרמות האנרגטיות של האלקטרונים מרוחקים לאנרגיות סדר גודל של אלטרון וולט. בניסויים שנערכו מתברר שרמות האנרגיה בגרעין משתנות בכעשירית MeV.

    כמו כן, לא נכון לומר שמקורות קוהרנטיים הינם מקורות שאין ביניהם הפרש מופעים. מקורות קוהרנטיים הינם מקורות שהפרש המופעים ביניהם הינו קבוע והתדירות שלהם שווה.

    כל הכבוד על ההשקעה בכל מקרה!
    נערך לאחרונה על ידי cthulhu, 11-01-2014 בשעה 11:22
    אהבתי yechielmer, charli אהב \ אהבו את התגובה
     

עמוד 1 מתוך 2 1 2 אחרוןאחרון

מידע אודות האשכול הנוכחי

Users Browsing this Thread

כרגע 1 משתמשים צופים באשכול זה. (0 חברים ו 1 אורחים )

ביקרו באשכול זה : 6

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם אשכולות חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
אודות Emath
האתר Emath הינו יוזמה פרטית והוקם בתחילת שנת 2008 .
מטרתנו הינה למנף את הישגי התלמידים למתמטיקה ופיסיקה בארץ בכלל ובפרט בקרב תלמידי התיכון .
אנו מספקים מספר שירותים לתלמיד, ביניהם גישה למאות אלפי פתרונות איכותיים לתרגילים, פורום עזרה במתמטיקה ופיסיקה הגדול מסוגו בארץ, מאגר סיכומים, מרתונים בוידאו, פתרונות לבגרויות ועוד.
כלים אלו, מאפשרים לכל אחד, ללא תלות במיקומו, ללמוד, לתרגל ולהתמקצע על-מנת להתכונן בצורה מיטבית לבגרות במתמטיקה או פיסיקה .

לכל שאלה ניתן ליצור איתנו קשר
הצטרפו אלינו